העצה השבועית #80 ארץ ישראל
אי אפשר לבוא לארץ ישראל כי אם על-ידי יסורין. ועיקר היסורין הם המונעים הרשעים מוציאי דִבת הארץ, ועל-ידי המשכת התורה כנ"ל, זוכה להכניע כל המניעות והיסורים. וכפי שלמות התורה שזוכה להמשיך בתיקון גדול ביותר, כמו כן הוא זוכה להכניע המונעים ולבוא לארץ ישראל.
ארץ ישראל, ה
העצה השבועית #79 תמימות
צריך לזהר לקיים העבודות הפשוטות והמנהגים הקדושים של ישראל, כגון לומר זמירות בשבת ובמוצאי שבת וכיוצא בזה. וטוב מאד מי שיכול לומר תחינות ובקשות הרבה, כגון התחינות שבתוך הסידורים הגדולים וכיוצא. ולא כמו החכמים בעיניהם המתלוצצים מזה. כי באמת עיקר היהדות היא פשיטות ותמימות בלי שום חכמות כלל.
תמימות, ז
העצה השבועית #78 חצות
עיקר עבודת איש הישראלי הוא בחורף, לזהר לקום בחצות לילה. ובקיץ, בעת שהלילה קצרה מאד, פחות משש שעות, שאז אין עומדין בחצות, כנ"ל אות ג', אז יזהר לעמוד בבוקר השכם כעלות השחר.
חצות - לסדר תיקון-חצות, ו
העצה השבועית #77 תשובה
כשרוצה אדם לילך בדרכי התשובה, צריך להיות בקי בהלכה וצריך להיות לו שני בקיאות, הינו בקי ברצוא בקי בשוב (ע"פ יחזקאל, א), שזהו בחינת "עיֵל ונפיק" (נכנס ויוצא) (זהר, ויקהל רי"ג ע"ב, האזינו רצ"ב ע"א), בחינת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ" (תהלים קלט). הינו מי שרוצה לשוב להשם יתברך צריך לחגור מתניו, שיתחזק עצמו בדרכי ה' תמיד בין בעליה בין בירידה, שהם בבחינת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ". הינו בין שיזכה לאיזה עליה, לאיזה מדרגה גדולה או קטנה, אף על פי כן אל יעמוד שם ולא יסתפק עצמו בזה. רק צריך שיהיה בקי בזה מאד לידע ולהאמין, שהוא צריך לילך יותר ויותר וכו', שזהו בחינת בקי ברצוא וכו' וכן להפך, שאפילו אם יפול חס ושלום, למקום שיפול, אפילו בשאול תחתיות, חס ושלום, גם שם אל יתייאש את עצמו לעולם בשום אופן יהיה איך שיהיה, רק יחפש ויבקש את השם יתברך ויחזק עצמו בכל מקום שהוא בכל מה שיוכל. כי גם בשאול תחתיות נמצא השם יתברך, וגם משם יכולין לדבק את עצמו אליו יתברך וזה בחינת "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ", בחינת בקי בשוב, כי אי אפשר לזכות לתשובה כי אם כשבקי שתי בקיאות אלו.
ובאמת היא בקיאות גדול מאד שיזכה לידע, שצריכין ליגע עצמו ולטרוח בעבודת ה' תמיד, ולצפות בכל עת להגיע למדרגה גבוה יותר, ואף על פי כן אל יפול משום דבר ואפילו אם יהיה איך שיהיה חס ושלום, אף על פי כן אל יפול בדעתו כלל, ויקיים "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ" כנ"ל. וכשיש לו שתי בקיאות אלו, אזי הוא הולך בדרכי התשובה ואז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו וזוכה לכבוד ה' ונעשה על-ידי-זה אדם לשבת על הכיסא, אשרי לו.
תשובה, י
העצה השבועית #76 שמחה
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות להרחיק העצבות והמרה שחורה ולהיות אך שמח תמיד, והוא רפואה לכל מיני חולאת. כי כל מיני חולאת באין מעצבות ומרה שחורה, וצריך לשמח את עצמו בכל מיני עצות, ועל-פי רוב על-ידי מילי דשטותא (דברי שטות) דיקא כנ"ל.
שמחה, ל
העצה השבועית #75 כעס
כעס מזיק לעשירות, וכשהיצר מסית לאדם שיכעס, ידע שבזאת השעה ישפיעו לו מלמעלה איזה סך ממון, והיצר רוצה לקלקל זאת ההשפעה של העשירות.
כעס, ח
העצה השבועית #74 חקירות
בעניין הקושיות שקשה על השם יתברך - מי שיש לו דעת אמיתי כל שהוא, ראוי לו להבין שאדרבא, כך ראוי להיות דיקא, שיהיה קושיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדולתו ורוממותו. כי בודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך, ועל-כן בהכרח שיהיה עליו יתברך קושיות לפי דעתנו האנושי הפחותה, ועיין בפנים והבן האמת.
חקירות וחכמות חיצוניות, טו
העצה השבועית #73 ממון ופרנסה
על-ידי שמשברין תאות ממון, ממשיכין השגחה שלמה, ושבירתה היא על-ידי צדקה, כי על-ידי צדקה מקררין חמימות תאות ממון, ומשברין תאות הנגידות והעשירות, וזוכה לעשות משא ומתן באמונה, ולהיות שמח בחלקו, ויש לו נחת רוח במה שחננו ה' ואינו אץ להעשיר, שזהו עיקר תאות ממון, שהוא יגע תמיד ביגיעות וטרחות וטרדות גדולות וממשיך על עצמו הקללה של "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" רחמנא לצלן. ועל-ידי צדקה ניצולין מזה ונחשב כמקטיר קטורת.
ממון ופרנסה, ה
העצה השבועית #72 סוכות
תפלה בכוח וארץ ישראל ומצות סוכה הם בחינה אחת ותלויים זה בזה.
מועדי ה' - סוכות, ד
העצה השבועית #71 יום כיפור
מה שקורין מחרת יום כיפור "שם ה'", כי אז אחר יום הכיפורים הוא עיקר הגדלת שמו יתברך, על-ידי שביום כיפור נתרצה השם יתברך לישראל, וסולח להם עוונותיהם, ועל-ידי-זה ממילא הם ניצולים מכל הענשים ומכל הגזרות. שעל-ידי-זה עיקר הגדלת שמו יתברך [עיין לקוטי מוהר"ן תורה ס"ו].
מועדי ה' - יום כיפור, ד
אי אפשר לבוא לארץ ישראל כי אם על-ידי יסורין. ועיקר היסורין הם המונעים הרשעים מוציאי דִבת הארץ, ועל-ידי המשכת התורה כנ"ל, זוכה להכניע כל המניעות והיסורים. וכפי שלמות התורה שזוכה להמשיך בתיקון גדול ביותר, כמו כן הוא זוכה להכניע המונעים ולבוא לארץ ישראל.
ארץ ישראל, ה
העצה השבועית #79 תמימות
צריך לזהר לקיים העבודות הפשוטות והמנהגים הקדושים של ישראל, כגון לומר זמירות בשבת ובמוצאי שבת וכיוצא בזה. וטוב מאד מי שיכול לומר תחינות ובקשות הרבה, כגון התחינות שבתוך הסידורים הגדולים וכיוצא. ולא כמו החכמים בעיניהם המתלוצצים מזה. כי באמת עיקר היהדות היא פשיטות ותמימות בלי שום חכמות כלל.
תמימות, ז
העצה השבועית #78 חצות
עיקר עבודת איש הישראלי הוא בחורף, לזהר לקום בחצות לילה. ובקיץ, בעת שהלילה קצרה מאד, פחות משש שעות, שאז אין עומדין בחצות, כנ"ל אות ג', אז יזהר לעמוד בבוקר השכם כעלות השחר.
חצות - לסדר תיקון-חצות, ו
העצה השבועית #77 תשובה
כשרוצה אדם לילך בדרכי התשובה, צריך להיות בקי בהלכה וצריך להיות לו שני בקיאות, הינו בקי ברצוא בקי בשוב (ע"פ יחזקאל, א), שזהו בחינת "עיֵל ונפיק" (נכנס ויוצא) (זהר, ויקהל רי"ג ע"ב, האזינו רצ"ב ע"א), בחינת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ" (תהלים קלט). הינו מי שרוצה לשוב להשם יתברך צריך לחגור מתניו, שיתחזק עצמו בדרכי ה' תמיד בין בעליה בין בירידה, שהם בבחינת "אִם אֶסַּק שָׁמַיִם - שָׁם אָתָּה, וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ". הינו בין שיזכה לאיזה עליה, לאיזה מדרגה גדולה או קטנה, אף על פי כן אל יעמוד שם ולא יסתפק עצמו בזה. רק צריך שיהיה בקי בזה מאד לידע ולהאמין, שהוא צריך לילך יותר ויותר וכו', שזהו בחינת בקי ברצוא וכו' וכן להפך, שאפילו אם יפול חס ושלום, למקום שיפול, אפילו בשאול תחתיות, חס ושלום, גם שם אל יתייאש את עצמו לעולם בשום אופן יהיה איך שיהיה, רק יחפש ויבקש את השם יתברך ויחזק עצמו בכל מקום שהוא בכל מה שיוכל. כי גם בשאול תחתיות נמצא השם יתברך, וגם משם יכולין לדבק את עצמו אליו יתברך וזה בחינת "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ", בחינת בקי בשוב, כי אי אפשר לזכות לתשובה כי אם כשבקי שתי בקיאות אלו.
ובאמת היא בקיאות גדול מאד שיזכה לידע, שצריכין ליגע עצמו ולטרוח בעבודת ה' תמיד, ולצפות בכל עת להגיע למדרגה גבוה יותר, ואף על פי כן אל יפול משום דבר ואפילו אם יהיה איך שיהיה חס ושלום, אף על פי כן אל יפול בדעתו כלל, ויקיים "וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל - הִנֶּךָּ" כנ"ל. וכשיש לו שתי בקיאות אלו, אזי הוא הולך בדרכי התשובה ואז ימין ה' פשוטה לקבל תשובתו וזוכה לכבוד ה' ונעשה על-ידי-זה אדם לשבת על הכיסא, אשרי לו.
תשובה, י
העצה השבועית #76 שמחה
מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד, וצריך להתגבר מאד בכל הכוחות להרחיק העצבות והמרה שחורה ולהיות אך שמח תמיד, והוא רפואה לכל מיני חולאת. כי כל מיני חולאת באין מעצבות ומרה שחורה, וצריך לשמח את עצמו בכל מיני עצות, ועל-פי רוב על-ידי מילי דשטותא (דברי שטות) דיקא כנ"ל.
שמחה, ל
העצה השבועית #75 כעס
כעס מזיק לעשירות, וכשהיצר מסית לאדם שיכעס, ידע שבזאת השעה ישפיעו לו מלמעלה איזה סך ממון, והיצר רוצה לקלקל זאת ההשפעה של העשירות.
כעס, ח
העצה השבועית #74 חקירות
בעניין הקושיות שקשה על השם יתברך - מי שיש לו דעת אמיתי כל שהוא, ראוי לו להבין שאדרבא, כך ראוי להיות דיקא, שיהיה קושיות על השם יתברך, וכך נאה ויפה לו יתברך לפי גדולתו ורוממותו. כי בודאי אי אפשר שנבין ונשיג בשכלנו הנהגתו יתברך, ועל-כן בהכרח שיהיה עליו יתברך קושיות לפי דעתנו האנושי הפחותה, ועיין בפנים והבן האמת.
חקירות וחכמות חיצוניות, טו
העצה השבועית #73 ממון ופרנסה
על-ידי שמשברין תאות ממון, ממשיכין השגחה שלמה, ושבירתה היא על-ידי צדקה, כי על-ידי צדקה מקררין חמימות תאות ממון, ומשברין תאות הנגידות והעשירות, וזוכה לעשות משא ומתן באמונה, ולהיות שמח בחלקו, ויש לו נחת רוח במה שחננו ה' ואינו אץ להעשיר, שזהו עיקר תאות ממון, שהוא יגע תמיד ביגיעות וטרחות וטרדות גדולות וממשיך על עצמו הקללה של "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" רחמנא לצלן. ועל-ידי צדקה ניצולין מזה ונחשב כמקטיר קטורת.
ממון ופרנסה, ה
העצה השבועית #72 סוכות
תפלה בכוח וארץ ישראל ומצות סוכה הם בחינה אחת ותלויים זה בזה.
מועדי ה' - סוכות, ד
העצה השבועית #71 יום כיפור
מה שקורין מחרת יום כיפור "שם ה'", כי אז אחר יום הכיפורים הוא עיקר הגדלת שמו יתברך, על-ידי שביום כיפור נתרצה השם יתברך לישראל, וסולח להם עוונותיהם, ועל-ידי-זה ממילא הם ניצולים מכל הענשים ומכל הגזרות. שעל-ידי-זה עיקר הגדלת שמו יתברך [עיין לקוטי מוהר"ן תורה ס"ו].
מועדי ה' - יום כיפור, ד
