העצה השבועית #70 ראש השנה
על-ידי שנוסעין על ראש השנה לצדיקים אמיתיים, על-ידי-זה נמתקין כל הדינים שבעולם, ואיך שיש איזה דין, הכל נמתקין על-ידי-זה, וזה צריכין בראש השנה, על-כן נוסעין על ראש השנה דיקא. גם על-ידי שבאים כמה נפשות ישראל להצדיק האמת על ראש השנה ונכללין יחד באהבה רבה, על-ידי-זה בא שמחה גדולה וחדוה רבה.
מועדי ה' - ראש השנה, ה
העצה השבועית #69 התחזקות
צריך לדעת, שהשם יתברך מתפאר אפילו עם הקל שבקלים שבישראל, אפילו פושעי ישראל - כל זמן ששם ישראל נקרא עליו יש בו התפארות פרטי, שהשם יתברך מתפאר עמו. על-כן אסור לאדם לייאש עצמו מהשם יתברך אפילו אם קלקל ופגם הרבה מאד, חס ושלום, כי עדיין לא פסק חביבות השם יתברך ממנו כנ"ל, ועל-כן עדיין יכול לשוב לשם יתברך, והעיקר הוא על-ידי אנשי אמת שהם יכולים למצוא גם הטוב וההתפארות, שיש אפילו בהגרוע שבגרועים ולהשיב הכל לשם יתברך.
התחזקות, ד
העצה השבועית #68 תשובה
גם צריך לדעת כשבא לִטהר ולעשות תשובה אומרים לו המתן, הינו אף שהוא צריך למהר מאד להמלט על נפשו לברוח מתוך החושך, אף-על-פי-כן אל יבהלוהו רעיוניו, כשרואה רחוקו מתפלה ומכל הדברים שבקדושה, כי ההכרח להמתין, עד שיזכה לתיקון גמור כזה, בחינת הבא לטהר מסייעין לו וכו' אומרים לו המתן והבן.
תשובה, ה
העצה השבועית #67 אלול
עיקר התשובה הוא בחודש אלול כי הם ימי רצון שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה. ועיקר דרך התשובה שעשה משה הוא, לידע שהשם יתברך בכל מקום, ולמצוא השם יתברך בכל מקום בכל הירידות שבעולם ובכל העליות שבעולם. כי לפעמים על-ידי שהאדם עולה למעלה כגון שנתעשר, אזי הוא שוכח בהקדוש ברוך הוא. גם אפילו בעבודת השם מצינו, שיש שעלה למעלה גדולה וכפר בעיקר רחמנא לצלן. על-כן צריך לבקש מהשם יתברך שיקרבהו בהתקרבות שלא יזיק לו. וכן בכל הירידות שבעולם, חס ושלום, אפילו בדיוטא התחתונה אפילו בעשרה כתרין דמסאבותא, גם שם צריכין לקשר את עצמו להשם יתברך, כי מלכותו בכל משלה [ועין כל זה בהתחזקות ובמקומות אחרים].
מועדי ה' - אלול, ד
העצה השבועית #66 זכרון
צריך לשמור מאד את הזכרון שלא יפול לשכחה, דהינו שיזכור תמיד בעלמא דאתי (= עולם הבא) ולא ישכח. וכך ראוי להיות מנהג איש הישראלי, שתכף בבוקר בהקיצו משנתו, מיד כשיפתח את עיניו, קודם שיתחיל שום דבר, יזכיר את עצמו תכף בעלמא דאתי. וזה בחינת זכרון בכלליות. ואחר כך צריך להמשיך הזכרון בפרטיות, דהינו שיגדיל דעתו בכל מחשבה דבור ומעשה שהשם יתברך מזמין לו בכל יום, להבין מהם הרמזים, שהשם יתברך מרמז לו על ידם להתקרב אליו. כי השם יתברך מצמצם את עצמו מאין סוף עד אין תכלית, ומרמז לו רמזים בכל יום על-ידי כל הדברים, שמזמין לו באותו היום. וצריך האדם להגדיל דעתו בזה לזכור בשם יתברך על-ידי כל מחשבה דבור ומעשה שהשם יתברך מזמין לו בכל יום, ולהבין מהם הרמזים להתקרב אליו. אך ההגדלת צריך להיות במידה וכו', [עיין דעת אות לו לז].
זכרון, ד
העצה השבועית #65 ודוי דברים
צריך לפרש את החטא כי צריכין להתודות בדיבורים דיקא בכל פעם על כל מה שעשה. ויש לזה מניעות רבות, לפעמים ישכח מאיתו החטא, ויש שיכבד עליו מאד וקשה לו להוציא הדיבור להתודות ועוד מניעות רבות. והתיקון לזה לשמוח הרבה בשמחה של מצוה, כגון חתונה של מצוה או שאר שמחה של מצוה, שיתגבר לשמוח בשמחה גדולה, עד שירקד הרבה מחמת שמחה, ועל-ידי-זה זוכה להתודות בדיבורים. ועל-ידי-זה יתקן פגם חטאיו.
ודוי דברים, ה
העצה השבועית #64 מקוה
טבילת מקוה מושיע מכל הצרות חס ושלום, ומטהר מכל הטומאות ומכל החטאים, כי מקוה ממשיך דעת וחסד עליון מאד.
מקוה, א
העצה השבועית #63 בין המצרים
קנו"ת יתהפכו לעתיד לתקו"ן. [בסימן רמ"ז בלקוטי מוהר"ן חלק א]
בין המצרים, ב
העצה השבועית #62 השגות
כל אחד מישראל הוא חלק אלֹה ממעל. ועיקר אלהות הוא בלב. והאלהות שבלב איש הישראלי היא בחינת אין סוף. כי אור להביותו היא עד אין סוף, הינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו. ולפי גודל ההתלהבות הלב של איש הישראלי שהיא עד אין סוף לא היה אפשר לעשות שום עבודה. ולא היה יכול לגלות שום מידה טובה, כי מגודל התלהבותו עד אין סוף אינו יכול לעשות שום דבר. על-כן בהכרח צריך לצמצם התלהבות לבו, כדי שיוכל לעבוד את השם יתברך בהדרגה ובמידה, כי השם יתברך רוצה בעבודתנו, שנעבוד אותו בעובדות ובמידות טובות שעל-ידי-זה נתגלה מלכותו יתברך.
השגות והתנוצצות אלהות, ט
העצה השבועית #61 דיבור
הדיבור הוא כלי השפע שבהם מקבלין השפע. ולפי הדיבור כן השפע, אם הדיבור הוא בשלמות ובמלואה אזי יכולין לקבל בהם רוב שפע וכו'. בשביל זה צריכין להתפלל בדיבורים דיקא.
דיבור, ה
על-ידי שנוסעין על ראש השנה לצדיקים אמיתיים, על-ידי-זה נמתקין כל הדינים שבעולם, ואיך שיש איזה דין, הכל נמתקין על-ידי-זה, וזה צריכין בראש השנה, על-כן נוסעין על ראש השנה דיקא. גם על-ידי שבאים כמה נפשות ישראל להצדיק האמת על ראש השנה ונכללין יחד באהבה רבה, על-ידי-זה בא שמחה גדולה וחדוה רבה.
מועדי ה' - ראש השנה, ה
העצה השבועית #69 התחזקות
צריך לדעת, שהשם יתברך מתפאר אפילו עם הקל שבקלים שבישראל, אפילו פושעי ישראל - כל זמן ששם ישראל נקרא עליו יש בו התפארות פרטי, שהשם יתברך מתפאר עמו. על-כן אסור לאדם לייאש עצמו מהשם יתברך אפילו אם קלקל ופגם הרבה מאד, חס ושלום, כי עדיין לא פסק חביבות השם יתברך ממנו כנ"ל, ועל-כן עדיין יכול לשוב לשם יתברך, והעיקר הוא על-ידי אנשי אמת שהם יכולים למצוא גם הטוב וההתפארות, שיש אפילו בהגרוע שבגרועים ולהשיב הכל לשם יתברך.
התחזקות, ד
העצה השבועית #68 תשובה
גם צריך לדעת כשבא לִטהר ולעשות תשובה אומרים לו המתן, הינו אף שהוא צריך למהר מאד להמלט על נפשו לברוח מתוך החושך, אף-על-פי-כן אל יבהלוהו רעיוניו, כשרואה רחוקו מתפלה ומכל הדברים שבקדושה, כי ההכרח להמתין, עד שיזכה לתיקון גמור כזה, בחינת הבא לטהר מסייעין לו וכו' אומרים לו המתן והבן.
תשובה, ה
העצה השבועית #67 אלול
עיקר התשובה הוא בחודש אלול כי הם ימי רצון שעלה משה לקבל לוחות אחרונות ופתח דרך כבושה לילך בה. ועיקר דרך התשובה שעשה משה הוא, לידע שהשם יתברך בכל מקום, ולמצוא השם יתברך בכל מקום בכל הירידות שבעולם ובכל העליות שבעולם. כי לפעמים על-ידי שהאדם עולה למעלה כגון שנתעשר, אזי הוא שוכח בהקדוש ברוך הוא. גם אפילו בעבודת השם מצינו, שיש שעלה למעלה גדולה וכפר בעיקר רחמנא לצלן. על-כן צריך לבקש מהשם יתברך שיקרבהו בהתקרבות שלא יזיק לו. וכן בכל הירידות שבעולם, חס ושלום, אפילו בדיוטא התחתונה אפילו בעשרה כתרין דמסאבותא, גם שם צריכין לקשר את עצמו להשם יתברך, כי מלכותו בכל משלה [ועין כל זה בהתחזקות ובמקומות אחרים].
מועדי ה' - אלול, ד
העצה השבועית #66 זכרון
צריך לשמור מאד את הזכרון שלא יפול לשכחה, דהינו שיזכור תמיד בעלמא דאתי (= עולם הבא) ולא ישכח. וכך ראוי להיות מנהג איש הישראלי, שתכף בבוקר בהקיצו משנתו, מיד כשיפתח את עיניו, קודם שיתחיל שום דבר, יזכיר את עצמו תכף בעלמא דאתי. וזה בחינת זכרון בכלליות. ואחר כך צריך להמשיך הזכרון בפרטיות, דהינו שיגדיל דעתו בכל מחשבה דבור ומעשה שהשם יתברך מזמין לו בכל יום, להבין מהם הרמזים, שהשם יתברך מרמז לו על ידם להתקרב אליו. כי השם יתברך מצמצם את עצמו מאין סוף עד אין תכלית, ומרמז לו רמזים בכל יום על-ידי כל הדברים, שמזמין לו באותו היום. וצריך האדם להגדיל דעתו בזה לזכור בשם יתברך על-ידי כל מחשבה דבור ומעשה שהשם יתברך מזמין לו בכל יום, ולהבין מהם הרמזים להתקרב אליו. אך ההגדלת צריך להיות במידה וכו', [עיין דעת אות לו לז].
זכרון, ד
העצה השבועית #65 ודוי דברים
צריך לפרש את החטא כי צריכין להתודות בדיבורים דיקא בכל פעם על כל מה שעשה. ויש לזה מניעות רבות, לפעמים ישכח מאיתו החטא, ויש שיכבד עליו מאד וקשה לו להוציא הדיבור להתודות ועוד מניעות רבות. והתיקון לזה לשמוח הרבה בשמחה של מצוה, כגון חתונה של מצוה או שאר שמחה של מצוה, שיתגבר לשמוח בשמחה גדולה, עד שירקד הרבה מחמת שמחה, ועל-ידי-זה זוכה להתודות בדיבורים. ועל-ידי-זה יתקן פגם חטאיו.
ודוי דברים, ה
העצה השבועית #64 מקוה
טבילת מקוה מושיע מכל הצרות חס ושלום, ומטהר מכל הטומאות ומכל החטאים, כי מקוה ממשיך דעת וחסד עליון מאד.
מקוה, א
העצה השבועית #63 בין המצרים
קנו"ת יתהפכו לעתיד לתקו"ן. [בסימן רמ"ז בלקוטי מוהר"ן חלק א]
בין המצרים, ב
העצה השבועית #62 השגות
כל אחד מישראל הוא חלק אלֹה ממעל. ועיקר אלהות הוא בלב. והאלהות שבלב איש הישראלי היא בחינת אין סוף. כי אור להביותו היא עד אין סוף, הינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו. ולפי גודל ההתלהבות הלב של איש הישראלי שהיא עד אין סוף לא היה אפשר לעשות שום עבודה. ולא היה יכול לגלות שום מידה טובה, כי מגודל התלהבותו עד אין סוף אינו יכול לעשות שום דבר. על-כן בהכרח צריך לצמצם התלהבות לבו, כדי שיוכל לעבוד את השם יתברך בהדרגה ובמידה, כי השם יתברך רוצה בעבודתנו, שנעבוד אותו בעובדות ובמידות טובות שעל-ידי-זה נתגלה מלכותו יתברך.
השגות והתנוצצות אלהות, ט
העצה השבועית #61 דיבור
הדיבור הוא כלי השפע שבהם מקבלין השפע. ולפי הדיבור כן השפע, אם הדיבור הוא בשלמות ובמלואה אזי יכולין לקבל בהם רוב שפע וכו'. בשביל זה צריכין להתפלל בדיבורים דיקא.
דיבור, ה
