העצה השבועית #50 דעת
עיקר שעשוע עולם הבא הוא להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולדעת ולהכיר אותו יתברך, שעל-ידי זה סמוכין וקרובין אליו יתברך. כי כל מה שמכירין ויודעין אותו יתברך ביותר, סמוכין אליו ביותר. כי שאר כל הדברים כולם יתבטלו לעתיד ולא ישאר לעתיד רק זאת הבחינה, להודות ולהלל ולדעת אותו יתברך, וזה כל שעשוע עולם הבא.
דעת, מו
העצה השבועית #49 ספירה ושבועות
כל מה שהעולם מדברים בכל ימי הספירה, הם מדברים רק מהספירה של אותו היום. ומי שהוא מבין יוכל לשמוע ולידע זאת, אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם, ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו היום.
מועדי ה' - ספירה ושבועות, ב
העצה השבועית #48 שלוש רגלים
יום טוב קודש קורא ומכריז ומגלה את הרצון, שהכל ברצונו יתברך ואין שום חיוב הטבע כלל. כי בכל יום-טוב ויום-טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע. בפסח - יציאת מצרים, שהוציאנו ממצרים באותות נוראות. בשבועות - מתן תורה, שנתן את התורה באותות נוראות. בסוכות - הקף ענני כבוד, שעל-ידי כל אלו האותות והמופתים נוראים שעשה עמנו בכל השלוש רגלים, נתגלה שהכל ברצונו יתברך לבד ואין שום חיוב הטבע כלל. אך צריכין להטות אזנו ולבו היטב לשמוע קול הקריאה הקדושה הזאת, ועל-ידי זה זוכין לשמחת יום טוב. כי כל אחד כפי מה שזוכה לשמוע בלבו קול הקריאה הנזכרת לעיל של יום טוב שהכל ברצונו יתברך לבד, כמו כן זוכה לשמחת יום טוב. וכל זה זוכין על ידי צדקה [עיין צדקה]. על-כן צריכין להרבות בצדקה קודם כל רגל, כדי לזכות על-ידי זה לשמחת יום טוב בשלמות.
מועדי ה' - שלוש רגלים, ח
העצה השבועית #47 פסח
ההגדה של פסח הוא תיקון הברית, על-כן אומרים ההגדה בקול רם, כי הקול מעורר הדעת, ועל-ידי זה זוכה להתגלות הדעת וזה עיקר הגאולה. כי גלות מצרים היה על פגם הברית שהוא פגם הדעת. גם היין של ארבע כוסות הוא תיקון הדעת שהיא בחינת תיקון הברית.
מועדי ה' - פסח, ג
העצה השבועית #46 בטחון
יש בטחון דסטרא אחרא בחינת "מִבְטָח בּוֹגֵד". ועל-ידי התקשרות הזיווגים דקדושה נשבר הבטחון הזה דסטרא אחרא כחרס הנשבר. ועל זה מרמז מה ששוברין כלי חרס בשעת התקשרות השדוכים.
ולבאר הדבר קצת: כי עיקר מעלות הבטחון הוא לבטוח בה' ולעשות טוב, כמו שכתוב "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה-טוֹב", דהיינו שלא יתבלבל מתורתו ועבודתו מחמת דאגת וטרדת הפרנסה, רק יעסוק בתורה ועבודה ויבטח בשם יתברך, שיפרנסו כל ימי חייו.
ואם אינו אוחז בבטחון כזה, שיסלק את עצמו מעסקי העולם הזה לגמרי, ורוצה לעסוק בדרך ארץ גם כן, במשא ומתן או במלאכה, על כל פנים יקבע עתים לתורה ויתפלל בזמנו וכו' ולא ידאג ולא יתבלבל מחמת דאגת הפרנסה, רק יבטח בה'. גם לעניין צדקה וגמילות חסדים ולהוציא ממון על עסקי מצוות יהיה לו בטחון בה', שהשם יתברך ימלא מחסורו ובגלל הדבר הזה יברכהו ה'.
ואפילו אם יודע בעצמו שאין מעשיו עולים יפה כראוי, אל יפול מהבטחון מחמת זה לומר מי אנוכי לבטוח ולהשען בה' מאחר שהרעותי את מעשיי כל כך, רק יבטח בחסדי ה', אשר לא תמנו וברחמיו שאינם כלים שירחם עליו גם כן ויזון ויפרנס אותו כי "טוֹב-ה' לַכֹּל", ואל יטריד עצמו בדאגת וטרדת הפרנסה מחמת קטנותו בעיני עצמו, רק יתחזק בבטחון איך שהוא מחמת שכוונתו לשמים. וכל זה וכיוצא בו הוא בטחון דקדושה.
אבל לעשות איזה עוולה חס וחלילה, מכל שכן איזה גזלה ורמאות או לעסוק בזיופים ושקרים ולסחור בסחורות מחוץ למדינה שאסרה המלכות, ולבטוח בשם יתברך, שיצילו ויעזור לו לגמור העסק ולא יתודע הדבר, זהו בטחון דסטרא אחרא בחינת "מִבְטָח בּוֹגֵד" בחינת "וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז". ובטחון כזה הוא כחרס הנשבר שאין בו תקנה. ואפילו מי שעוסק במשא ומתן בגדולות ממנו הרבה, ומרבה ללוות מכמה אנשים, ובוטח שהשם יתברך יעזרו לגמור המשא ומתן, גם זה הוא בחינת בטחון דסטרא אחרא. אדרבא, צריך שיהיה לו בטחון חזק שאפילו אם לא ינהג משא ומתן גדול כל כך, אף על פי כן יפרנסו השם יתברך כראוי.
והמשכיל יבין דברים הרבה מתוך דברינו איך לברוח מבטחון דסטרא אחרא שהוא כנגד התורה, ולהתחזק בבטחון דקדושה אף אם הוא כמו שהוא וכנזכר לעיל.
בטחון, ד
העצה השבועית #45 פסח
ימי ניסן הם ימי תשובה כמו תשרי.
מועדי ה' - פסח, א
העצה השבועית #44 שמחה
על-ידי קטורת מעלין מהקליפות חיותם וזוכין לשמחה, על-כן צריך לומר קטורת בכוונה גדולה, כי עיקר עליית כל ניצוצי הקדושה מעמקי הקליפות הוא על-ידי קטורת ועל-ידי זה זוכין לשמחה כנ"ל.
שמחה, יא
העצה השבועית #43 פורים
על-ידי שמחת פורים בהמחאת כף וריקודין, על-ידי זה ממשיכין בחינת קבלת התורה בנגלה ונסתר, שהיא בחינת הארה הנפלאה של מרדכי ואסתר וזוכין לקים מצות ספירת העומר כראוי, ומכניעין קליפות המן עמלק ימח שמם, ונתבטל הגאוה והעבודה זרה והכפירות, ונמשך אמונה גדולה וחכמה דקדושה וחיים ואריכות ימים וממתיקין כל הדינים ונתבטלין כל הגזרות מישראל.
מועדי ה' - פורים, א
העצה השבועית #42 בנים
מי שאין לו בנים, ירגיל את עצמו לשמוח בשמחה של מצוה וילמד תורה ויעשה כל המצוות בשמחה, והשמחה תהיה גדולה כל כך עד שירקד מחמת שמחה, על ידי זה יזכה לבנים.
בנים, יג
העצה השבועית #41 שמחה
כל התאוות באים מכח המדמה, כח הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל-ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי (עולם הבא), כראוי לזכור בכל יום בכלל ובפרט [כמו שנתבאר בזכרון באות ד]. ועל-כן צריכין להתגבר להיות בשמחה תמיד, שעל-ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל-ידי זה יזכה לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ"ל.
שמחה, יג
עיקר שעשוע עולם הבא הוא להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולדעת ולהכיר אותו יתברך, שעל-ידי זה סמוכין וקרובין אליו יתברך. כי כל מה שמכירין ויודעין אותו יתברך ביותר, סמוכין אליו ביותר. כי שאר כל הדברים כולם יתבטלו לעתיד ולא ישאר לעתיד רק זאת הבחינה, להודות ולהלל ולדעת אותו יתברך, וזה כל שעשוע עולם הבא.
דעת, מו
העצה השבועית #49 ספירה ושבועות
כל מה שהעולם מדברים בכל ימי הספירה, הם מדברים רק מהספירה של אותו היום. ומי שהוא מבין יוכל לשמוע ולידע זאת, אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם, ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו היום.
מועדי ה' - ספירה ושבועות, ב
העצה השבועית #48 שלוש רגלים
יום טוב קודש קורא ומכריז ומגלה את הרצון, שהכל ברצונו יתברך ואין שום חיוב הטבע כלל. כי בכל יום-טוב ויום-טוב עשה השם יתברך עמנו אותות נוראות שהם הפך הטבע. בפסח - יציאת מצרים, שהוציאנו ממצרים באותות נוראות. בשבועות - מתן תורה, שנתן את התורה באותות נוראות. בסוכות - הקף ענני כבוד, שעל-ידי כל אלו האותות והמופתים נוראים שעשה עמנו בכל השלוש רגלים, נתגלה שהכל ברצונו יתברך לבד ואין שום חיוב הטבע כלל. אך צריכין להטות אזנו ולבו היטב לשמוע קול הקריאה הקדושה הזאת, ועל-ידי זה זוכין לשמחת יום טוב. כי כל אחד כפי מה שזוכה לשמוע בלבו קול הקריאה הנזכרת לעיל של יום טוב שהכל ברצונו יתברך לבד, כמו כן זוכה לשמחת יום טוב. וכל זה זוכין על ידי צדקה [עיין צדקה]. על-כן צריכין להרבות בצדקה קודם כל רגל, כדי לזכות על-ידי זה לשמחת יום טוב בשלמות.
מועדי ה' - שלוש רגלים, ח
העצה השבועית #47 פסח
ההגדה של פסח הוא תיקון הברית, על-כן אומרים ההגדה בקול רם, כי הקול מעורר הדעת, ועל-ידי זה זוכה להתגלות הדעת וזה עיקר הגאולה. כי גלות מצרים היה על פגם הברית שהוא פגם הדעת. גם היין של ארבע כוסות הוא תיקון הדעת שהיא בחינת תיקון הברית.
מועדי ה' - פסח, ג
העצה השבועית #46 בטחון
יש בטחון דסטרא אחרא בחינת "מִבְטָח בּוֹגֵד". ועל-ידי התקשרות הזיווגים דקדושה נשבר הבטחון הזה דסטרא אחרא כחרס הנשבר. ועל זה מרמז מה ששוברין כלי חרס בשעת התקשרות השדוכים.
ולבאר הדבר קצת: כי עיקר מעלות הבטחון הוא לבטוח בה' ולעשות טוב, כמו שכתוב "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה-טוֹב", דהיינו שלא יתבלבל מתורתו ועבודתו מחמת דאגת וטרדת הפרנסה, רק יעסוק בתורה ועבודה ויבטח בשם יתברך, שיפרנסו כל ימי חייו.
ואם אינו אוחז בבטחון כזה, שיסלק את עצמו מעסקי העולם הזה לגמרי, ורוצה לעסוק בדרך ארץ גם כן, במשא ומתן או במלאכה, על כל פנים יקבע עתים לתורה ויתפלל בזמנו וכו' ולא ידאג ולא יתבלבל מחמת דאגת הפרנסה, רק יבטח בה'. גם לעניין צדקה וגמילות חסדים ולהוציא ממון על עסקי מצוות יהיה לו בטחון בה', שהשם יתברך ימלא מחסורו ובגלל הדבר הזה יברכהו ה'.
ואפילו אם יודע בעצמו שאין מעשיו עולים יפה כראוי, אל יפול מהבטחון מחמת זה לומר מי אנוכי לבטוח ולהשען בה' מאחר שהרעותי את מעשיי כל כך, רק יבטח בחסדי ה', אשר לא תמנו וברחמיו שאינם כלים שירחם עליו גם כן ויזון ויפרנס אותו כי "טוֹב-ה' לַכֹּל", ואל יטריד עצמו בדאגת וטרדת הפרנסה מחמת קטנותו בעיני עצמו, רק יתחזק בבטחון איך שהוא מחמת שכוונתו לשמים. וכל זה וכיוצא בו הוא בטחון דקדושה.
אבל לעשות איזה עוולה חס וחלילה, מכל שכן איזה גזלה ורמאות או לעסוק בזיופים ושקרים ולסחור בסחורות מחוץ למדינה שאסרה המלכות, ולבטוח בשם יתברך, שיצילו ויעזור לו לגמור העסק ולא יתודע הדבר, זהו בטחון דסטרא אחרא בחינת "מִבְטָח בּוֹגֵד" בחינת "וַתִּבְטְחוּ בְּעֹשֶׁק וְנָלוֹז". ובטחון כזה הוא כחרס הנשבר שאין בו תקנה. ואפילו מי שעוסק במשא ומתן בגדולות ממנו הרבה, ומרבה ללוות מכמה אנשים, ובוטח שהשם יתברך יעזרו לגמור המשא ומתן, גם זה הוא בחינת בטחון דסטרא אחרא. אדרבא, צריך שיהיה לו בטחון חזק שאפילו אם לא ינהג משא ומתן גדול כל כך, אף על פי כן יפרנסו השם יתברך כראוי.
והמשכיל יבין דברים הרבה מתוך דברינו איך לברוח מבטחון דסטרא אחרא שהוא כנגד התורה, ולהתחזק בבטחון דקדושה אף אם הוא כמו שהוא וכנזכר לעיל.
בטחון, ד
העצה השבועית #45 פסח
ימי ניסן הם ימי תשובה כמו תשרי.
מועדי ה' - פסח, א
העצה השבועית #44 שמחה
על-ידי קטורת מעלין מהקליפות חיותם וזוכין לשמחה, על-כן צריך לומר קטורת בכוונה גדולה, כי עיקר עליית כל ניצוצי הקדושה מעמקי הקליפות הוא על-ידי קטורת ועל-ידי זה זוכין לשמחה כנ"ל.
שמחה, יא
העצה השבועית #43 פורים
על-ידי שמחת פורים בהמחאת כף וריקודין, על-ידי זה ממשיכין בחינת קבלת התורה בנגלה ונסתר, שהיא בחינת הארה הנפלאה של מרדכי ואסתר וזוכין לקים מצות ספירת העומר כראוי, ומכניעין קליפות המן עמלק ימח שמם, ונתבטל הגאוה והעבודה זרה והכפירות, ונמשך אמונה גדולה וחכמה דקדושה וחיים ואריכות ימים וממתיקין כל הדינים ונתבטלין כל הגזרות מישראל.
מועדי ה' - פורים, א
העצה השבועית #42 בנים
מי שאין לו בנים, ירגיל את עצמו לשמוח בשמחה של מצוה וילמד תורה ויעשה כל המצוות בשמחה, והשמחה תהיה גדולה כל כך עד שירקד מחמת שמחה, על ידי זה יזכה לבנים.
בנים, יג
העצה השבועית #41 שמחה
כל התאוות באים מכח המדמה, כח הבהמיות, והתגברותו הוא על-ידי עצבות שהוא רוח נכאה, רוח רעה, ועל-ידי זה התגברות השכחה, ששוכח תכליתו ואינו זוכר בעלמא דאתי (עולם הבא), כראוי לזכור בכל יום בכלל ובפרט [כמו שנתבאר בזכרון באות ד]. ועל-כן צריכין להתגבר להיות בשמחה תמיד, שעל-ידי זה עיקר הכנעת המדמה, ועל-ידי זה יזכה לזכור בעלמא דאתי בכל יום כנ"ל.
שמחה, יג
