י"ד באדר-ב ה'תשע"א
פורים הוא הכנה לפסח. על-ידי מצוות של פורים זוכין להיות נשמרין מחמץ בפסח.
מועדי ה' - פורים, בבמקור העצה, בלקוטי מוהר"ן (ח"ב עד) מובא כך: "כי בתחילה היו כל ההתחלות מפסח, ועל-כן כל המצוות הם זכר ליציאת מצרים. ועכשיו..." (ולא סיים. אך ר' נתן גילה לנו שהבין מדבריו שעכשיו כל ההתחלות הן מפורים)
בתחילה היו כל ההתחלות מפסח, כי כל המועדים, לא רק פסח, הם זכר ליציאת מצרים.
במובן יותר פנימי, בנ"י במצרים היו שקועים במ"ט (49) שערי טומאה, עד כדי כך שלפני קריעת ים סוף מידת הדין קטרגה לפני רבונו של עולם שבנ"י לא ראויים לקריעת ים סוף: 'הללו עובדי עבודה זרה – והללו עובדי עבודה זרה!' – ישראל לא היו שונים כ"כ מהמצריים. אך הקב"ה בכבודו ובעצמו, במקום ששום מלאך לא היה יכול להכנס אליו, הוציא את ישראל ממצרים, מתוך מ"ט שערי טומאה, שער-שער, עד לקבלת התורה. ואלו הם מ"ט הימים של ספירת העומר, שבהם גם אנו מתעלים שער-שער בקדושה לקראת מתן תורה, שבועות. אך על על פי העבודה זרה שעבדו ישראל במצרים, והמ"ט שערי טומאה שהיו שקועים בהם, היו לישראל זכויות שבזכותם היו ראויים להגאל, ולא נפלו לשער הנו"ן (50) בטומאה שממנו אין חזרה – ש"לא שינו את שמותם, ולא שינו את לשונם, ולא גלו מסתרים שלהם, ולא נפרצו בעריות". בשושן ישראל היו במקום גרוע יותר. הם נפלו לשער הנו"ן בטומאה, וכשעשו תשובה היה צריך להביא כנגדו שער נו"ן בקדושה. אך הבעיה ששער הנו"ן בקדושה שייך רק לעתיד לבוא, ואינו יכול להתגלות בעולם הזה. ובכל זאת הקב"ה הושיט ידו לעתיד לבוא ולקח כמין דוגמית של שער הנו"ן בשביל תשובתם של ישראל.
כלל חשוב הוא במועדי ישראל שאת החגים איננו חוגגים רק זכר למה שקרה אז, אלא הזמן חוזר על עצמו ויש בכוחו להאיר את אותה הארה שהיתה אז. זאת אומרת שאת תענית אסתר אנו מתענים לא רק זכר לשלושת ימי התענית של ישראל שהתענו על דבר המן להשמידם – אלא אנו מתענים כי בכל דור ודור קם לו איזה המן חדש שרוצה להשמיד אותנו, פעם הוא קם בגרמניה, פעם הוא שוב בפרס.
לכן כל הרוצה להתחיל בעבודת ה' (כידוע שצריך להתחיל כל פעם מחדש), יכול לקבל את הארת שער הנו"ן בפורים, ואת הארת שער המ"ט בפסח. אז פעם המקום ההתחלתי לעבוד את ה' היה בפסח, אך אחרי נס פורים, קיבלנו הארה יותר חזקה, יותר עמוקה, יותר שורשית, ורק אחריה נוכל להמשיך לשלב הבא, לפסח. הארה כזאת שלא שייכת בכלל לעולם הזה. אך איך נוכל לקבל אותה? עלינו לסלק את הדעת. עלינו להשתכר, ועל ידי שסילקנו את הדעת אנו מוכנים לקבל את הארת שער הנו"ן. הארת היום כל כך עצומה, עד כדי כך שאפילו יום כיפורים, שהוא יום שבו נמחלים עוונות ישראל, הוא רק כ-פורים, דומה לפורים. וכשהשכרות היא בקדושה, לשם שמיים, מוקפת בקדושת היום על מצוותיו – מובטח לנו ש"מצוה בעידנא דעסיק בה – אגוני מגנא", שבזמן שנעסוק במצות שכרות היום נינצל מן החטאים שבאים בד"כ בשאר השנה, בזמן שאין אנו מצווים לשתות.
יהיו דברי תורה אלו לע"נ הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שנולד בפסח ונפטר בפורים. זיע"א.
ונזכה לקיים מצות השכרות של פורים כאשר צוונו חכמינו זכרונם לברכה. ותעזרנו ותשמרנו שלא יזיק לנו השתיה והשכרות של פורים כלל, לא בגוף ולא בנפש, ולא נזיק שום אדם ולא שום דבר על ידי השכרות. רק נזכה על ידי השכרות של פורים לבוא לתוך שמחה גדולה וחדוה רבה ועצומה מאד, לתוך שמחה של פורים, אשר אז מאיר הארה נפלאה ועצומה שהוא הארת מרדכי, אשר אין דוגמתה בכל ימות השנה. (לקוטי תפלות-ב, לז)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה